ניב כתב:
לא משה, אתה לא מבין כנראה.
איך שהכדור נכנס לשער אחרי אחריי שאגות השמחה השיר הראשון היה "או-אוהד קדוסי" לא היה זמזום או התחלה של זמזום לשיר כלפי ליאור אסולין (קבל הארה: הוא היה כובש השער).
כל ניסיון לתארץ את זה בפאניקה או שטות אחרת, מגוחך.
האוהדים בבאר שבע אוהבים את אסולין ניב. בדיוק כמו שהם אוהבים את נאסר.
האוהדים בבאר שבע מרגישים שגיא עזורי עושה דווקא ומגיבים בהתאם.
לדעתי היה מקום אחרי הגול להכניס עוד חלוץ, זכותך לחשוב אחרת, אבל זה לא אומר שהדעה שלי היא לא רלוונטית או שזה בושה שאחרי הגול הקהל דרש עוד חלוץ.
כפי שכבר אמרתי, אסולין קיבל המון תשואות כשירד צולע, אתה מוזמן לדפדף כאן בטופיק ולראות מה אוהדי באר שבע חושבים על ליאור אסולין.
הגיע הזמן שתחשבו בצורה בוגרת ומציאותית. קהל של כדורגל מרגיש את המשחק ואת הקבוצה שלו. קהל של כדורגל שואב אנרגיות מהקבוצה והוא מרגיש גם יותר מהמאמן כשהקבוצה במומנטום או מסתגרת. אנחנו תופסים את הראש על כל החמצה בהתקפה ועל כל שער שכמעט סופגים בהגנה.
אז אם הקהל רואה את באר שבע לוחצת על בני יהודה, את אסולין מגיע פעמיים אחד מול אחד מול אינוגבה, את פדידה מחטיא מול שער ריק, את מליקסון ורביבו מגיעים פעם אחר פעם לרחבה, ואת שחקני בני יהודה מרחיקים בפאניקה ליציע, אז כניראה שהקהל מרגיש שעוד חלוץ יכול לנצל את הפאניקה ולהביא את השיווין כי מכים בברזל בעודו חם.
עובדה שאחרי המחצית, כשהשחקנים נרגעו, כשבני יהודה נרגעו, עלינו למחצית השנייה עם הרכב נכון בהרבה אבל היינו צריכים לסמוך על הברקה של מליקסון כדי לצאת עם שערים כי ההתלהבות עברה והמשחק נרגע.
כדורגל, במיוחד במגרש כמו בלומפילד שמרגישים את הקהל, הוא משחק של אמוציות.
מי שהיה בנתניה יודע שרק אנחנו החזרנו את ההקבוצה מפיגור 2-0 כשהם תוקפים לשער שלנו ואנחנו מטריפים אותם.
אתה רוצה לקחת את זה לכיוון של אנטי אסולין, עוד פעם להאשים את הקהל, זכותך.
אני לוקח 1500 איש שהרגישו שהקבוצה צריכה עוד חלוץ, 1500 איש שאמרו תודה לאסולין כשיצא החוצה צולע מה שכניראה אומר שאף אחד לא שונא את אסולין.
